לפני שבועיים פרסמתי סטטוס בפייס שאני מתחילה משהו חדש. 
משהו שחשבתי עליו במשך חודשים.
פנטזתי עליו, אבל לקח לי זמן "לעוף עליו", להוציא אותו לפועל, כי המשפט שנתקלתי בו לא מעט שיתק אותי: 
"תגידי במה את עוסקת? את מעצבת? בלוגרית? מהנדסת? מה את?"
איך אוסיף עוד עיסוק לרשימה המכובדת הזו ואוציא אותו לפועל? אין מצב. זה יהיה חלום למגירה. 
רגע, רגע, "פאוזה" קצרה, למי שלא מכיר אותי עדיין. הנה תקציר מהיר...

גלגול ראשון

למדתי הנדסת מזון. רציתי לפתח ממתקים ומאפים לתעשייה ולכן בסוף הלימודים פניתי ללימודי קונדיטוריה.
עבדתי כקונדיטורית ושוקלטיירית קרוב לשנה, התמקצעתי ורק אז התחלתי לעבוד כמהנדסת ומנהלת פיתוח במפעלים. 
נהדר, עד כאן יש לנו "וי" על מהנדסת מזון, קונדיטורית ושוקולטיירית.

גלגול שני

אחרי כמה שנים בתעשייה ואחרי יותר מדי שעות במעבדה עשיתי הסבה למה שהלב אמר לי מההתחלה: "עיצוב פנים".
בתום הלימודים כאשר עצבתי פרויקטים גדולים והיה לי חשוב לתעד אותם, הזמנתי צלמי אדריכלות מקצועיים.
בעבודות עיצוב יותר מצומצמות, כשהיה מדובר בעיצוב חלל מרכזי אחד, או רק עבודת תכנון חדרים, תהיתי אם לשכור שירותי צילום, או לא, כי לא היה מספיק "בשר" ליום צילומים מלא.

בדיוק בנקודה הזו החלטתי להתחיל ללמוד צילום, כדי שאוכל לצלם בעצמי פרויקטים בהיקף קטן. שום דבר לא הכין אותי לזה שאתאהב במצלמה. שבהמשך אתחיל לכתוב ושהשילוב של כל האהבות שלי יוליד את הבלוג "שתיים סוכר".

לאט לאט מצאתי את עצמי מצלמת כל הזמן. כל דבר. את החיים שלנו בבית, כמו שהם. גם עם שוקולד מרוח על הלחיים. תמונות עם צבע והומור. תמונות שמעלות לי חיוך על השפתיים.

אינסטגרם

מה אעשה עם כל התמונות המשעשעות האלה? אשאיר אותן לעצמי? מה פתאום. אעלה אותן לאינסטגרם. אולי עוד מישהו יחייך. וכך לאט לאט הגלריה שלי הלכה והתרחבה והתחילו לעקוב אחרי עוד ועוד חברים. היה לי שם חמים ונעים. הכרתי אמנים משגעים, טונות של השראה, יצירתיות נפלאה וחברויות חדשות.

בנקודה הזו התעורר אצלי "שדון" שאמר: " תגידי לי, מה את עושה?! מה זה קשור לעיצוב פנים?!
 את מעלה תמונות לא קשורות למקצוע ולדף העיסקי שלך!"
הלכתי כמה צעדים אחורה. נשמתי עמוק והשבתי לו: " אתה צודק, אין בזה הגיון".
הקול שעלה בי כיבה אותי.

הפתעות

פתאום התחילו להגיע פניות והודעות. אנשים שאלו אותי מי מתחזק לי את האינסטגרם, אם אני מוכנה לתחזק להם את האינסטגרם, ומי הצלמת. השבתי שזו אני. "אני מצלמת". (עוד לא השבתי "צלמת") ואז הגיעו שאלות נוספות:
"את לא מעצבת פנים ובלוגרית?! הבלוג "שתיים סוכר", לא שלך?! רגע, במה את עוסקת? "
אוי לא! איך חזרנו לזה שוב?! "סגרתי" על מהנדסת, מעצבת ובלוגרית. בזה סכמתי את מכסת העיסוקים שלי. עכשיו גם להוסיף צלמת? פוקוס! פוקוס! 
לקח לי כמה חודשים לקבל את עצמי כמו שאני. להבין שזה בכלל לא קשור לפוקוס. להיפך. לעשות "גם וגם" מפרה ומעצים אותי. משחרר בי פרץ של יצירתיות. זה ממש לא סותר את המקצועיות שלי. תהליך צילום התמונות הללו מכניס לי בוסט של השראה. גם לצילום ולעיצוב פנים יש המון קווי דמיון. שניהם עוסקים בקומפוזיציות, בתכנון, במרחב, בצבע, בחומרים וחוץ מזה התמונות האלו מצחיקות אותי. עושות לי טוב על הנשמה ואני בטוחה שגם לאחרים.
עכשיו תבינו למה אני כל כך מתרגשת להגיד לעולם את המשפט הבא:
"אני סיון ליבנה חכים, מהנדסת, מעצבת פנים, בלוגרית וצללללללמת. כן, אני גם צלמת. כזו אני. גם, גם, גם, וגם".

שמחה ומאוד מאושרת להזמין אתכם לחנות התמונות שהקמתי באתר. 

ממש פה, לשונית ליד. :) קישור לחנות

תוכלו למצוא שם תמונות וקולאג'ים מלאי צבע והומור.
תמונות שיכולות להתאים לכל אחד מחדרי הבית שלכם: לסלון, למטבח,לחדרי השינה, לחדרי הילדים או למשרד.
ואגלה לכם בסוד שזו רק ההתחלה... כדאי לחכות להמשך.

אז יאללוש מוכנים לצאת לשופינג? נפגש בפנים....
מחכה לכם ♥

רוצה שאוסיף לך במייל שתיים סוכר?

•  פוסטים על תכנון ועיצוב פנים

•  סיפורים של "מאחורי הקלעים"

• השראה לעבודות יצירה ו - DIY

• עדכונים, מבצעים והטבות בחנות התמונות 

לחצו על הכפתור כדי להצטרף לחגיגה:

סופ"ש נהדר,
סיון